על שולחן משרדי, בקריה שבתל אביב, הונח מודל של מערכת סודית. השנה הייתה 1962. הנשיא המצרי – ג’מאל עבד אל נאצר – שב ואיים ‘למחוק את המדינה הציונית‘…
במערכת הביטחון היה טמון הפתרון. נשארה רק בעיה אחת: כסף. ראש אמ”ן, מאיר עמית, התבקש לאשר את התקציב שנדרש לייצור הציוד – שני מיליון דולר.
מחצית מתקציבו השנתי של חיל המודיעין כולו.

הרמטכ”ל, יצחק רבין, התקומם: “בשני מיליון דולר אני קונה מחלקת טנקים ואתם מוכרים לי תכנית דמיונית?”

מאיר עמית, כדרכו, לא ויתר…

זהו סיפורו של מי שהגה והטמיע בצה”ל ובמוסד את תפישת המודיעין המודרני, המבוססת על יוזמה מבצעית ומדינית ועל טכנולוגיה מתקדמת, ושל מי שגם ייסד את תעשיית ההייטק הישראלית ותרם רבות להתפתחותה.

…האיש ששמעון פרס אמר עליו כי הוא יפעל כמנוע סילון, לא כפרופלור רועש, ובכל פעם חידש והפתיע…”

את הספר כתב הסופר וההיסטוריון ד”ר אמנון ז’קונט. את התחקיר לספר ואת הראיונות עם אנשי מפתח בתחום הביטחוני ובשירות הציבורי, שעבדו במחיצתו של מאיר עמית, ערכתי אני.